אג"ח ממשלתי צמוד מדד נשמע כמו ביטוח מאינפלציה. לפעמים הוא פשוט היקר מבין השניים

בקצרה: אג"ח ממשלתי שקלי נותן ריבית קבועה, והצמוד נותן ריבית נמוכה יותר ועוד הפרש מדד. מה שמכריע הוא האינפלציה הגלומה, ההפרש בין שתי התשואות. אם אתם מעריכים שהמדד יעלה פחות ממנה, השקלי משתלם יותר.

כשהמחירים עולים, הרבה חוסכים רצים לאג"ח צמוד מדד. ההיגיון ברור: המדד עולה, הקרן עולה איתו. רק שהשוק יודע את זה בדיוק כמוכם, וכבר גבה על ההגנה הזאת מחיר מראש.

קראו גם: קיבלתם העלאה של 2% בשכר? ייתכן שבפועל ירדתם בשכר · תרמתם השנה 3,000 שקל? המדינה חייבת לכם יותר מאלף מהם בחזרה · המדינה מפקידה לילד שלכם 58 שקל בחודש, ומסלול ברירת המחדל מוחק מזה כ-15 אלף שקל

שתי הסדרות שכדאי להכיר

משרד האוצר מנפיק כמה סוגי אגרות חוב שנסחרות בבורסה בתל אביב. לחוסך הפרטי רלוונטיות בעיקר שתיים: שחר, אג"ח שקלי בריבית קבועה, וגליל, אג"ח שהקרן והריבית שלו צמודות למדד המחירים לצרכן. לטווח קצר מאוד יש גם את מק"מ, מלווה שבנק ישראל מנפיק לתקופה של עד שנה.

הבסיס המשפטי והמונחים מוסברים היטב בערך אגרת חוב בוויקיפדיה. מה שחסר שם הוא החשבון שהחוסך צריך לעשות.

האינפלציה הגלומה, המספר שמכריע

נניח שאג"ח שקלי לחמש שנים נותן תשואה של 4% בשנה, ואג"ח צמוד לאותה תקופה נותן 1.5% מעל המדד. ההפרש, 2.5%, הוא האינפלציה שהשוק "מתמחר". זו נקודת האיזון.

עכשיו השאלה היא רק מה תהיה האינפלציה בפועל. אם היא תעמוד על 3% בשנה, הצמוד ינצח. אם על 2%, השקלי ינצח. היעד של בנק ישראל הוא טווח של 1% עד 3%, כך שהאיזון נופל לרוב בתוכו.

תרחיש אינפלציה שנתי שקלי (4% קבוע) צמוד (1.5% + מדד) מי מנצח
1.5% 4% 3% שקלי
2.5% 4% 4% תיקו
3.5% 4% 5% צמוד
5% 4% 6.5% צמוד, בפער גדול

המספרים בטבלה הם דוגמה ולא תשואות של היום. בדקו את התשואות העדכניות באתר הבורסה לפני כל קנייה.

המס משנה את התמונה

יחיד שמחזיק אג"ח שקלי משלם בדרך כלל 15% מס על הריבית הנומינלית. באג"ח צמוד המס הוא 25%, אבל רק על התשואה הריאלית, כלומר מעל עליית המדד. בתקופות של אינפלציה גבוהה ההבדל הזה מטה את הכף עוד יותר לטובת הצמוד.

מי שזוכר כמה כואב לראות העלאה בשכר נבלעת במדד יודע שהמספר הנומינלי משקר. באג"ח זה עובד באותה צורה.

מתי כל אחד מתאים

אין כאן תשובה אחת. יש התאמה למטרה.

  • כסף שמיועד להוצאה קבועה בשקלים בעוד שנתיים, כמו שכר לימוד, מתאים יותר לשקלי עם מועד פדיון תואם.
  • חיסכון ארוך לעשור ומעלה, שצריך לשמור על כוח קנייה, מתאים יותר לצמוד.
  • אם אתם לא יודעים מה תהיה האינפלציה, חלוקה של חצי-חצי מורידה את הסיכון לטעות גדולה.
  • מחזיקים עד הפדיון? תנודות המחיר בדרך כמעט לא משנות לכם.
  • מוכרים לפני הפדיון? עליית ריבית תוריד את מחיר האג"ח, גם הממשלתי.

אג"ח ממשלתי קצר יכול לשמש גם חלופה לפיקדון בבנק, כי אפשר למכור אותו בכל יום מסחר בלי קנס שבירה. לכן חלק מקרן החירום יכול לשבת במק"מ או בשחר קצר.

עוד דבר שכדאי לדעת: קנייה ישירה דרך חשבון מסחר בבנק כרוכה בעמלת קנייה ובדמי משמרת. בבתי השקעות אונליין העמלות נמוכות בהרבה. מי שמעדיף לא לבחור סדרה בעצמו יכול לקנות קרן סל שעוקבת אחרי מדד אג"ח ממשלתי, ולשלם עליה דמי ניהול שנתיים.

איך לבדוק לפני שקונים

פתחו באתר הבורסה סדרת שחר וסדרת גליל עם מועד פדיון קרוב ככל האפשר. חסרו את תשואת הגליל מתשואת השחר וקבלו את האינפלציה הגלומה. השוו אותה לציפיות האינפלציה שבנק ישראל מפרסם, ורק אז החליטו לאיזו סדרה להכניס את הכסף.

עפ
על הכותבעומר פרידמן

כותב על הלוואות ומה שביניהן מתוך סקרנות אמיתית, תמיד בחיפוש אחרי הזווית שתעזור לכם להחליט נכון.

למידע נוסף בנושא: www.boi.org.il
Scroll to Top
דלג לתוכן
אודות·צור קשר·מדיניות פרטיות